- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
החלטה בתיק בש"פ 5444/04
|
בש"פ בית המשפט העליון בירושלים |
5444-04
20.6.2004 |
|
בפני : אדמונד לוי |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: רועי אבידן עו"ד אבי כהן |
: מדינת ישראל עו"ד גלי פילובסקי |
| החלטה | |
בחודש נובמבר 2003 קשרו העורר ושלושה אחרים קשר לשדוד אדם. לשם ביצוע הקשר הובילו בני החבורה את קורבנם למקום מבודד, שם הכו אותו וגנבו ממנו את ארנקו שהכיל 2,000 ש"ח, 700 דולר ותעודת זהות.
בחודש מרץ 2004 קשרו העורר והנאשם האחר בתיק זה, יהודה אלול, קשר לדקור אדם, אולם למרבה המזל הם לא פגשו את קורבנם. בהמשך ניסו השניים לגנוב את כספם של נהגי אוטובוס (ניסיונות שנכשלו), וגם פרצו לשני רכבים חונים וגנבו מתוכם פריטי רכוש שונים. לבסוף, נטען כי ביום 4.1.04 תקף העורר מאבטח באחד המועדונים, וגרם לו לקרע בקרנית העין.
המדינה עתרה למעצרו של העורר עד תום ההליכים, ובית המשפט מצא כי קיימת תשתית ראייתית להרשעה המתבססת בראש ובראשונה על הודאתו של העורר במעשים אשר יוחסו לו.
חרף כל האמור, היה מוכן בית המשפט להורות על שחרורו של העורר לחלופה של מעצר-בית, אולם התנה זאת בכך שהחלופה תהיה מחוץ לעיר תל-אביב, ובדרישה זו התקשה העורר לעמוד. בא-כוחו המלומד של העורר, עו"ד א' כהן, מלין על החלטתו של בית המשפט שלא להסתפק בחלופת מעצר בבית אביו. לטענתו, מדובר באדם צעיר, ללא עבר פלילי, שהגיע מיוזמתו למשטרה והפליל את חבריו, מתוך כוונה לפתוח דף חדש בחייו. בא-כוח העורר הפנה גם לתסקירו של שירות המבחן, ממנו עולה כי העורר הביע תחושה של זעזוע ממעצרו, תחושה שתרמה לה ככל הנראה גם העובדה ששם הוא נתון לאיומים על חייו. על רקע כל אלה התרשם שירות המבחן כי העורר מבטא מוטיבציה לשינוי, ועל כן המליץ לעשות שימוש בחלופת המעצר בבית האב.
לדאבוני, לא מצאתי מקום לשנות מהחלטתו של בית המשפט המחוזי. לעורר מיוחסות עבירות חמורות שפגיעתן בצבור קשה. לביצועם של מעשים אלה היתה דרושה מידה רבה של תעוזה, ומי שנוהג כך מעיד על עצמו עד כמה מופלגת היא הסכנה הנשקפת ממנו. לא נעלמו ממני ניצני חרטה שגילה העורר לאחר שהתייצב בפני רשויות החוק, אולם מקובלת עלי השקפתו של בית משפט קמא, כי תנאי מוקדם לפתיחתו של הליך טיפולי-שיקומי, הוא בניתוקו של העורר כליל מסביבתו הקרובה בה הוא נתון להשפעתם ההרסנית של אחרים. במצב זה, האיזון בו נקט בית המשפט, היינו להימנע ממעצר ממש אם תמצא חלופה ראויה, הינו איזון נכון, ועל כן לא מצאתי מקום להתערבותי.
הערר נדחה.
ניתנה היום, א' בתמוז תשס"ד (20.6.2004).
ש ו פ ט
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. /שב התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
